נר גימ"ל תשס"ז

לבקשת חברים ומאזינים, ולכבוד החג, הנה אני שולחת שוב את נר גימל. נר גימל שלי בינתיים התקדם, והוא אפילו כבר ע. מכבי ראשון, אבל כמו כל נרות הגימל בעולם גם הוא יודע שעמוק בפנים הוא יישאר תמיד נר גימל. חג שמח!
הבן שלי נר גימל? אני מתעלפת
אני חס וחלילה לא אמא דוחפת
אבל תשמעו מה היא נתנה לו, המורה
"שלהבתי הזעירה למרחק מאירה".
לילד שלי? כזאת שורה פצפונית
נו בטח, עם שרת חינוך שמאלנית…
אבל האידיוט הקטן לא מתלונן
כל היום הולך ומשנן
"שלהבתי הזעירה למרחק מאירה"
באוטו, בג'ודו, בחוג יצירה
אפילו כשהוא מחרבן הוא עושה חזרה:
שלהב…תי הזעי…רה למממרחק מממאירההה
ובלילה בפעם המי יודע כמה
הוא מטרטר באוזן של הבובה נחמה.
כן יש לו בובה, גם אותי זה מפחיד
מילא נר גימל, אבל נר גימל יפית…

והנה הגיע סוף סוף המאורע
הנה הילדים והנה הפרה
תיכף הילדים מתחילים לדקלם
אני אומרת לבעלי: "יאללה תצלם
שם הילד שלך, בקצה של השורה
מה אתה מכוון על הפטמות של המורה?
הנה הנה עכשיו תורו, תקשיב"
אבל מה זה, כלום, הילד לא מגיב
שפתיו נעות, אך דבריו לא נשמעים
כמו קראדי במסיבת עיתונאים
הפה שלו פתוח, המבט שלו המום
ו… גורנישט, לא יוצא, נאדא, כלום
איזה סתום, שכל של נר
מה ייצא ממך, אלוף או שוטר?
"של-הב-תי ה-ז-עירה ל-מר-חק מ-אי-רה"
נו תגיד אידיוט קטן או שאני יורה…
אחר כך היא ניגשת אלי, הפרה
מנסה להסתיר חיוך ניצחון
כמו אולמרט שתקע את פרץ עם הביטחון:
"תירגעי, תירגעי, לא קרה אסון
לא כל אחד חייב להיות גאון…"

אז לקחתי נרות מראשון עד שמיני
ודחפתי לה בתחת אחד אחרי השני
דחפתי ועזבתי אותה מתעלפת
מצידי שיגידו שאני אמא דוחפת.